ישבנו ביחד עם כ-20 מומחים מובילים מארה"ב, ישראל והאזור לדון על תרחיש של עסקה משולשת בין ארה"ב, סעודיה וישראל שתכלול נורמלזיציה בין ריאד לירושלים. זה קרה במרץ השנה ב"מרכז בלפר" באוניברסיטת הרווארד. טרם תחילת הדיון שאלנו מי בחדר חושב שיש אפשרות סבירה שתושלם עסקה כזו עד סוף 2024? אף לא מומחה אחד הרים את ידו. שלוש סיבות מרכזיות הובילו לקונצנזוס זה:
- קשה היה לראות את ממשל ביידן מסכים לדרישות סעודיה, בעיקר לאשר לה תוכנית גרעין אזרחית, הכוללת יכולת העשרת אורניום עצמית לצד כורי כוח המסוגלים לייצר פלוטוניום – שני רכיבים קריטיים לתוכנית גרעין צבאית; לספק ערבויות ביטחוניות אמריקניות שישכנעו את הסעודים שארה"ב תגן עליה אם תותקף בידי איראן, כשברקע תגובה אמריקנית איטית ורפה לתקיפת הכטב"מים האיראניים על מתקן אראמקו ב-2019; ולספק לסעודים נשק אמריקני מתקדם, נוכח מעמדה הירוד של סעודיה בקרב המפלגה הרפובליקנית והדמוקרטית כאחד.
- היחסים בין הנשיא ביידן ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (MBS) הגיעו לשפל לאחר מסכת עלבונות הדדית: מהגדרת סעודיה כמדינה "מצורעת" לפי ביידן בעקבות רצח העיתונאי הסעודי חאשוקג'י, המשך באירוח צונן של הנשיא בביקורו בסעודיה ביולי אשתקד ובהחלטה סעודית לצמצם את תפוקת הנפט ולהביא לעליית מחירי האנרגיה ערב הבחירות לקונגרס האמריקני בנובמבר האחרון – אירוע שנתפס בארה"ב כניסיון סעודי להתערב בפוליטיקה הפנימית לטובת הרפובליקנים. כל זאת לצד מהלכים סעודיים להידוק היחסים האסטרטגיים עם סין – יריבתה הגדולה של ארה"ב על ההגמוניה העולמית.
- בישראל קמה ממשלת "ימין על מלא" ולא היה ברור עד כמה ידיו של ראש הממשלה נתניהו "יהיו על ההגה" כפי שהבטיח, ומה יכולתו לקדם פשרות הנדרשות בזירה הפלסטינית כדי לספק את דרישתן של סעודיה וארה"ב בנושא.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
למרות האתגר האדיר, אין לזלזל בשלושה מנהיגים החותרים להסכם שמשרת את האינטרסים שלהם ושל מדינותיהם. גם היום ההערכה היא כי מדובר בעסקה שאפתנית מאוד, שסיכויי השלמתה בשנה הקרובה, טרם פגרת הקונגרס לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בקיץ 2024 – אינם גבוהים.
סיקור מורחב ב-N12:
- בדרך לנורמליזציה? סעודיה כמו שלא ראיתם
- חשיפה: הדרישות של סעודיה והתנאים של ביידן לישראל
- שר החוץ כהן: "ישראל הכי קרובה שהייתה להסכם נורמליזציה עם סעודיה"
- ביידן מאשר: "עשויה להיות עסקה עם סעודיה"
- נורמליזציה עם סעודיה? "רק אם ישראל תעשה ויתורים לפלסטינים"
עם זאת, ניכר כי בחודשים האחרונים מנהיגי שלוש המדינות הטילו את כובד משקלם כדי לבחון ברצינות את היכולת להשלים עסקה שתחזק דרמטית את האינטרס האסטרטגי של מדינותיהם ואף תעמיד אותם בעמדה טובה לזכות בפרס נובל לשלום:
הנשיא ביידן – החסות של סין להסכם הדטאנט בין איראן לסעודיה גרמה לו להבין כי יש צורך לפעול להשאיר את סעודיה – מנהיגה בולטת בעולם הערבי והמוסלמי – במחנה הפרו-אמריקני ולמנוע את גלישתה לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סין. הקשר עם הממלכה חשוב לביידן גם כדי לשמר השפעה על מחיר הנפט בעולם, ביתר שאת בשנת בחירות. למרות שארה"ב לא תלויה בנפט הסעודי, היא מבינה שמחיר הנפט נקבע בין היתר גם בריאד.
יורש העצר הסעודי בן סלמאן – נראה כי שוכנע ע"י משלחות המחוקקים האמריקאים לממלכה, ובעיקר ממסריו של הסנטור הרפובליקני לינדזי גרהאם (אוהד ישראל וידידו של הנשיא ביידן), כי על סעודיה לקדם הסכם תחת ממשל דמוקרטי כדי לזכות בגיבוי דו-מפלגתי מצד הקונגרס להסכם, וכך לחזקו מול שינויים פוליטיים בבית הלבן ולשים את פרשת רצח חאשוקג'י מאחוריו.
ראש הממשלה נתניהו - נורמליזציה עם סעודיה תשמש עבורו כתרופה להשמדת הערך הכלכלי, החברתי, הביטחוני והמדיני שחוללה ממשלתו מאז הקמתה - כשהתמקדה בקידום המהפכה המשפטית במקום ביעדים האסטרטגיים שנתניהו הגדיר כחשובים ביותר: למנוע מאיראן נשק גרעיני ולהכניס את סעודיה למעגל הנורמליזציה.
הדרך מירושלים לריאד עוברת בוושינגטון
ועם זאת יש לזכור, בניגוד להנחה שעמדה בבסיס "הסכמי אברהם" – שהדרך של איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו לוושינגטון עוברות דרך ירושלים - במקרה הסעודי הדרך מירושלים לריאד עוברת דרך וושינגטון. העסקה כולה תלויה בהסכמת ארה"ב וסעודיה על דרישותיהן ההדדיות, כולל לנכונות סעודיה לנתק עצמה מסין בתחומים הרגישים לארה"ב, בעיקר בתחום הביטחוני, בתשתיות לאומיות ובטכנולוגיות מתקדמות.
ישראל תידרש לסייע לאישור העסקה בקונגרס האמריקאי. ראוי שמהלך תמיכה ישראלי יהיה רק לאחר שתימצא הדרך שיתרונה האיכותי-צבאי של ישראל לא ייפגע כתוצאה ממכירות הנשק המתקדם לסעודיה, ושישראל תקבל מענה לחששותיה בנוגע לתוכנית גרעין אזרחית סעודית שעלולה לאפשר תשתית טכנולוגית לתוכנית גרעין צבאית בעתיד.
בנוסף, וזהו פיל גדול בחדר העסקאות - ישראל ללא ספק תידרש על ידי שני הצדדים האחרים לצעדים משמעותיים בנושא הפלסטיני. בניגוד למה שמפורסם מדי פעם בישראל, קשה להניח שצעדים אלו יהיו מקובלים על הקואליציה בהרכבה הנוכחי.
אם תימצא נוסחה המקובלת על וושינגטון וריאד, ישראל תעמוד בפני צומת היסטורי: בצד אחד תהיה אפשרות למנף את הנורמליזציה עם סעודיה כדי לשדרג את מעמדה האזורי והבין-לאומית של ישראל, לחזק את היחסים עם ארה"ב, לשכך את המאבק הפנימי בישראל ולהקים ממשלת אחדות שתוכל לאשר את החבילה הפלסטינית שתוצב בפני ישראל. לשם כך, יידרש שינוי פוליטי לניצול ההזדמנות ההיסטורית, לעצירת נזקי המהפכה המשפטית ולתחילת שיקום נזקיו.
בצד השני תעמוד בפני נתניהו האפשרות להעדיף שוב את שלמות ממשלתו וחילוצו האישי ממשפטו על חשבון האינטרס הלאומי. במקרה כזה סעודיה וארה"ב תידרשנה ליצירתיות כדי לא להחמיץ את ההזדמנות: למשל, הן תוכלנה להסכים על עסקה תהליכית, אשר בשלביה הראשונים לא תכלול מרכיבים ישראליים, אך גם לא מהלכים שדורשים את אישור הקונגרס האמריקני.
מעבר לחובתו של ראש הממשלה להבטיח שישראל תורמת למאמץ לקדם העסקה המשולשת, עליו החובה להבטיח גם כי תנאי העסקה ישרתו את האינטרס הישראלי ולא יסכנו אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל. כך למשל, כדי לאפשר את שדרוג הנשק האמריקני שמועבר לסעודיה תוך שמירת היתרון הצבאי האיכותי הישראלי, יש לדרוש את שדרוג מעמדה של ישראל למעמדה של בריטניה כך שתזכה לגרסאות נשק מתקדם הנגישות רק לשותפותיה הביטחוניות הקרובות ביותר של ארה"ב.
בנוסף, חשוב שהעמדה הישראלית תהיה שתוכנית הגרעין האזרחית של סעודיה לא תחרוג מ"סטנדרט הזהב" שלא מאפשר יכולת העשרה עצמית. אם רף זה לא אפשרי, יש לחייב את סעודיה במשטר פיקוח והגבלות חסר תקדים שיוודא כי לא תוכל לנצל את התשתית האזרחית לטובת פיתוח תוכנית גרעין צבאית ללא יכולת לאתר ולעצור זאת. בנוסף, יש צורך במחויבות אמריקנית למנוע תרחיש של מירוץ חימוש גרעיני באזור, כתוצאה מהישג הסעודי ולאחר הצלחת איראן להתבסס בסף הגרעיני.
בעבר הביע ראש הממשלה הסכמתו לגרמניה למכור צוללות מתקדמות למצרים, ולארה"ב למכור מטוסי F-35 לאמירתים ללא עדכון והתייעצות עם מערכת הביטחון. במצב הנוכחי, אל לראש הממשלה לאשר פשרות הרות גורל ודרמטיות לביטחון הלאומי הישראלי, ללא הליך סדור ומעמיק של התייעצות עם מערכת הביטחון וגיבוש מענה ראוי לסיכונים הניכרים הטמונים בוויתורים אלו.
לסיכום, עסקה משולשת בין ארה"ב, סעודיה וישראל מתוארת בוושינגטון כמהלך היסטורי שצפוי לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון, לעצבו מחדש ולחבר את סעודיה וישראל למחנה הפרו-אמריקני הכלכלי, המדיני והביטחוני המתהווה באינדו-פסיפיק. במסגרת זאת, מתוכננים פרוייקטי תשתיות אזוריים בקנה מידה היסטורי בין הודו למפרץ, הכשרת סעודיה בתוך מחנה מדינות המערב והרחבת הנורמליזציה בין ישראל למדינות חשובות בעולם הערבי והמוסלמי, כגון אינדונזיה, עומאן ואחרות. מדובר בהזדמנות מדינית, ביטחונית וכלכלית אדירה לישראל.
עוד לא ברור אם הנשיא ביידן ויורש העצר הסעודי יספיקו לגבש עסקה כזו טרם הבחירות לנשיאות בארה"ב בשנה הבאה, אך אם יעשו זאת – על כל ראש ממשלה ישראלי חובה לקחת חלק ביוזמה ולעשות זאת באופן המשרת את האינטרס הישראלי הלאומי. ההיסטוריה לא תסלח למי שבשעה כזו ישים את האינטרסים האישיים שלו לפני אלו הלאומיים, או יתפשר על הביטחון הלאומי של ישראל כדי לזכות בהישג שמסכן את ביטחונה של ישראל בנושאים כה חשובים, כגון יתרונה האיכותי והתגרענות המזרח התיכון.
>> אלוף במיל' עמוס ידלין הוא נשיא ומייסד MIND Israel ולשעבר ראש אמ"ן.
>> ד"ר אבנר גולוב הוא סגן נשיא MIND Israel ולשעבר בכיר במטה לביטחון לאומי.